שבע הפנים של קן וילבר

 

1. וילבר התיאורטיקן:

 בבסיס עבודתו של וילבר מונחות כמה וכמה תיאוריות על התפתחות היקום והאדם. וילבר אינו מצטדק או מתנצל על היותו תיאורטיקן ואינטלקטואל, אלא להיפך,  מניח שתיאוריות נכונות הן רבות ערך ועומדות בבסיסו של כל גוף ידע מקיף. הוא משלב בתאוריות שלו תחומים רבים כמו מדע, פסיכולוגיה, פילוסופיה, דתות ומסורות שונות, אנתרופולוגיה ועוד.

 

2. וילבר המסנתז :

כבר מספריו הראשון, וילבר ניסה לחבר ביחד מספר גדול של מודלים שונים, ונתן לכל אחד מהם מקום בקונטקסט רחב יותר. המטרה שלו היתה ונשארה בניית "תיאוריה של הכל" שמכסה את כל תחום פעיליות האדם והיקום. הגדולה שלו, והדרך היחידה שאפשרה לו להצליח, היא ההבנה שאסור למתוח אמת חלקית מעבר לגודלה, כפי שעשו רוב התיאורטיקנים עד ימינו.

  3. וילבר הביקורתי:

בגלל שלעולם אינו מאבד את יכולתו לראות את התמונה הרחבה ככללותה, הוא מודע היטב לנסיונות של כמעט כל הוגה או תיאוריה אחרת, להפוך לאבסולוטית ולבטל גישות אחרות. עובדה זאת מסבירה מדוע קיים קו ביקורתי חזק בכתביו של וילבר, בצד נקודות החיוב וההסכמה עם הגישות האחרות. וילבר מתעקש לראות באמיתות חלקיות אמיתות חלקיות בלבד, לא יותר ולא פחות.

: 4. וילבר הפולמוסן

לכתיבה תיאורטית  מדעית ויבשה יש חיסרון: היא אינה מצליחה להגיע ולהשפיע על הציבור הרחב. וילבר הבין זאת ולכן הוא כותב באופן יצירתי, חופשי ואמיץ יותר, אך מבלי לגרוע מהבהירות והלוגיקה של דבריו.

5. וילבר המלומד:

העבודה התיאורטית של וילבר היא תוצאה של התפיסה הרוחנית והרחבה שלו את החיים. הוא תופס את עצמו כמלומד מודרני, המגן על על צורות חשיבה רוחניות בחברה חומרנית וחילונית. לפילוסופיה של וילבר יש צד דתי, החותר ללגיטימציה של תפיסה רוחנית בעולם המודרני. יחד עם זאת, וילבר מצליח לשמור על מבט ביקורתי והגיוני  גם לגבי התחום הרוחני, למרות הבנתו שרוחניות עומדת בפני עצמה ואינה תלוייה רק בהגיון או במדע.

 

6. וילבר המורה:

 

 למרות שוילבר אינו רוצה להיחשב כגורו, קשה שלא לראות בספריו מדריך מצויין לחיים. הוא מקפיד להסביר כיצד ניתן לישם ולהבין כל דבר בחיי היומיום, כך שלא מדובר בחומר תיאורטי בלבד. בשנים האחרונות הבין וילבר שהרבה אנשים נושאים אליו עיניים, וכתוצאה הגביר כתיבה ופעילות המוקדשת ל"תרגול אינטגרלי". 

 

7. וילבר המיסטיקן:

 הצדדים הרוחנים והעמוקים במשנתו של וילבר מתגלים בעיקר שהוא מתאר את חוויותיו האישיות והתפתחותו הרוחנית. הוא אינו מדגיש צד זה ברוב ספריו האחרים, משום שהם חייבים לעמוד בפני עצמם, אבל העובדה שהוא חי את חייו על פי התיאוריה שלו באופן מלא עומדת לזכותו. וילבר מצטייר כאדם מאוד אנליטי ולוגי, מעיין תאורטיקן מושלם, אך עובדה ידועה היא שהוא מקדיש יותר זמן למדיטציה ופעילות רוחנית מאשר לפעילות אנליטית.


נכתב על ידי פרנק וייסר. תרגום חופשי: אורן אנטין